איקלום והכנסה נכונים של דגים באקווריום
מזל טוב, הקמת סוף סוף את אקווריום החלומות שלך וכעת הגיע הזמן לאכלסו בדגים ושאר בעלי חיים. על מנת שמה שנכניס לאקווריום ישאר בחיים, במיוחד באקווריום של מים מלוחים, ישנם כמה כללים שעלינו להקפיד עליהם בכל פעם שנתחיל תהליך שבסופו הדגים יתאקלמו באקווריום בצורה הנכונה והטובה ביותר.
עצם המעבר של דגים מסביבה אחת לסביבה שנייה לעיתים יכול להביא למותם אם לא עושים זאת בצורה נכונה. חלק מהדגים שחו בסביבתם הטבעים באיזורי המחייה שלהם פחות משבוע מהיום בו קנית אותם מהחנות, עצם השינוי בין הסביבות השונות עם התנאים השונים בין אחת ושנייה לעיתים לא כל כך נוח לבעלי החיים. כל מה שאנו עושים הוא בכדי להפחית עד כמה שניתן את העקה (סטרס בלעז) שהדגים עלולים להיכנס אליה פרק הזמן שמתחיל ברגע שרכשנו את הדגים ומסתיים באיקלום הנכון שהדגים יעברו בסופו של דבר.
הובלת הדגים החדשים שבשקית לאקווריום טרם האיקלום
מרגע הרכישה של הדגים ועד לתחילת תהליך האיקלום על כל שלביו שנגענו בהם קודם לכן, קיים פרק זמן המהווה את ההובלה של הדגים מהחנות אליכם לבית או למשרד. ככלל, כמה שהדגים החדשים יהיו פחות שמן בשקית טרם האיקלום, כך יהיו לנו פחות בעיות כשנתחיל את התהליך.
ראשית, מומלץ להוביל את הדגים בשקית כהה או אפילו אם ניתן בקלקר שמטעמי מיחזור אפשר לעשות בו שימוש חוזר. זאת מאחר והדגים חווים את שינויי ההארה בצורה קיצונית במיוחד – עצם המעבר בין החנות, לחוץ, לרכב, לחניה, לחדר המדרגות ואפילו המעבר בין חדרים בדרך לאקווריום. גם בתהליך האיקלום עצמו נשתדל שרובו של התהליך יתבצע בחשכה יחסית.
חשוב שנשתדל לקצר כמה שיותר את ההובלה של הדגים מכמה סיבות – רווית החמצן במים והתדרדרות איכות המים בשקית ככל שיחלוף יותר זמן.
כמות החמצן במים או החמצון במים הם הביטויים השגורים בפי רבים, הביטוי המדוייק הוא כמות החמצן הרוויה במים. מולקולות המים מסוגלות להכיל כמות מסויימת של חמצן – לכן אנו אורזים דגים עם חמצן ולא סתם אוויר על מנת להאריך את משך שהותם הבטוחה יחסית בשקית. ככל שהדגים יהיו יותר זמן בשקית כך תפחת כמות החמצן הזמין לנשימה מבחינתם.
איכות המים שהדגים נכנסו איתה לשקית לרוב סבירה עד גבוהה, בהתאם למקום בו רכשתם את הדגים. בניגוד לייבוא דגים בו הספקים מרעיבים את הדגים כמה ימים לפני ההובלה שלהם לארץ על מנת שיפרישו כמה שפחות במהלך ההובלה, בחנויות לרוב מאכילים כל יום ולעיתים גם בכדי למכור ללקוח מראים לו כיצד הדגים מגיבים למזון. משתי סיבות אלו מערכת העיכול של הדג תמשיך בפעולתה הרגילה גם לאחר האריזה של הדג בשקית. הפועל היוצא מכך הוא שהדג יפריש בתוך השקית כאילו שהוא נמצא בתוך האקווריום, מה גם שישנם סוגים הפולטים מזון בשל לחץ ברגע אריזתם אם הם אכלו לאחרונה.
הפרשות הדגים מעלות את ריכוזי האמוניה בתכולת המים הקטנה ובנוסף לכך – ערכי ההגבה (PH) בשקית יצנחו ויהפכו את המים לחומציים יותר.
לרוב הדגים ישרדו את פרק הזמן שלוקח להביא את הדגים לאקווריום אך מה שעלול להרוג אותם יהיה איקלום מהיר מדי – איזון הריכוזים חשוב במיוחד במקרים אלו מאחר וההבדל בין ערך הגבה (PH) 7 ל-8 הוא 1,000%. כלומר, PH 8 בסיסי פי עשר מPH 7. היות וערכי ההגבה יכולים לצנוח אפילו במעלה שלמה – מPH של 8.4 בחנות לPH של 7.4 במקרים קיצוניים. איזון הריכוזים חשוב מאין כמוהו במיוחד כשפרק בזמן בין אריזת הדגים ובין הכנסתם לאקווריום ארוך.
השוואת התנאים בין המים שבשקית ובין מי האקווריום בתהליך האיקלום
זהו החלק החשוב והמשמעותי ביותר בכל תהליך האיקלום ובמקרים רבים, מסתפקים רק בו כשמכניסים דגים חדשים לאקווריום. הטבע שואף לאיזון ריכוזים ואנו משתמשים במאפיין זה על מנת להשוות מכל הבחינות בין הרכבי המים שבשקית שהבאנו עכשיו מהחנות ובה הדגים ובין התנאים המתקיימים באקווריום באופן קבוע.
עלינו לדאוג שכל מדד יתאזן ויהיה זהה בשקית ובאקווריום. כמובן שלא נשנה את תנאי האקווריום כדי שיתאימו לתנאים שבשקית.
חלק גדול מהמשמעות של איקלום נכון היא להשוות את כל התנאים שבשקית שבה כרגע נמצאים הדגים החדשים עם התנאים הקבועים במיכל.
ראשית, נציף את השקית באודה סגורה באקווריום – זאת על מנת שהטמפ' שבשקית תהייה זהה לחלוטין עם זאת שבאקווריום. תהליך זה אורך לרוב כרבע שעה.
לאחר מכן, יש לפתוח את השקית ולהתחיל למלא אותה במי אקווריום לאט לאט, קצב נכון יהיה כחצי כוס חד פעמית בכל דקה למשך כרבע שעה. חלק מהלקוחות יפסיקו את האיקלום כאן ויכניסו את הדג לאקווריום, אנו ממליצים להמשיך בתהליך השוואת הריכוזים על ידי הוצאת חלק מהמים שבשקית לדלי הנמצא מחוץ לאקווריום. בשלב זה כבר ניתן להוסיף כוס שלמה בכל דקה לשקית מאחר והתנאים המצויים בה והתנאים השוררים באקווריום זהים בכ-80%. כעבור עוד כרבע שעה שבמהלכה כבר רוקנו שוב את רוב השקית לדלי, ניתן להכניס את הדגים לאקווריום על ידי הוצאתם מהשקית עם רשת. את המים שבשקית נשפוך לדלי.
בעיות טריטוריאליות בזמן איקלום באקווריום מאוכלס
במקרה של הצגת דגים לאקווריום בפעם הראשונה ולעיתים גם השנייה, די בתהליכים שנגענו בהם בפסקאות הכתובות לעיל. עם זאת, באקווריום וותיק שכבר מאוכלס בכמה דגים שלכל אחד מהם יש כבר את קבוצת הסלעים שהוא תבע לעצמו כבית, לעיתים תהיינה לנו בעיות טריטוריאליות בהכנסת הדגים החדשים לאקווריום מהסיבה הפשוטה – הם נתפסים על ידי הדגים הישנים כפולשים או גרוע מכך – כאוכל. תופעה זו קיימת בכל הרמות של האקווריומים אך ניתן להבחין בה באופן משמעותי באקווריומי מים מלוחים וציקלידים אשר מתאפיינים בדפוסי התנהגות טריטוריאליים לעיתים קרובות.
ההתמודדות עם הבעיה די פשוטה, בהנחה והדגים שנבחרו מתאימים לאקווריום כמובן. ראשית, יש להתחיל באיזון הטמפ' שבשקית על ידי הצפתה באקווריום כמוסבר למעלה מבלי לפתוח את השקית. לאחר מכן, נתחיל לבצע האכלה גדולה יחסית באקווריום, לתת כמות מסויימת של מזון יבש מעט בכל פעם עד שהדגים מתחילים לאבד עיניין בתפיסתו. לאחר מכן, לתת מזון קפוא מהסוג האהוב על הדגים ביותר. חשוב מאוד – לא להאכיל כמויות מוגזמות, אנו לא רוצים לבצע האכלת יתר אלא רק האכלה שתסתיים כאשר הדגים מאבדים את העיניין במזון.
בעשותינו כך, הדגים יהיו הרבה פחות סקרנים כלפי דגים חדשים באקווריום.
כעת ניתן להמשיך בתהליך איזון הריכוזים כמו שהוסבר בפיסקה הראשונה מבלי לשחרר את הדגים לאקווריום.
אחרי שבוצעה ההאכלה, יש לכבות את האור באקווריום ולהשתדל שסביבת האקווריום תהיה חשוכה גם היא – לקוחות מסויימים אף יכסו את המיכל בסמיכה כדי להפחית עד למינימום את האור הנכנס. עכשיו יהיה זה הזמן להכניס את הדגים לאקווריום.
במקרים של תוקפנות קיצונית מצד הדגים, ניתן לשנות מעט את הדקורציה באקווריום על ידי הזזת סלעים למשל. הדגים הוותיקים מאבדים את הטריטוריות שלהם מאחר והסביבה נראית שונה בעיניהם במקצת, חשוב לציין, כי אלא אם נשנה את כל האקווריום ולא נשאיר אפילו סלע אחד במקומו, הפחתת האיסנטנקטים הטריטוריאלים תהיה חלקית בלבד אך לרוב היא מספיקה על מנת לאפשר איקלום נכון של דגים באקווריום המאוכלס הוותיק שלנו.
