כל הסוגים של מסנני ניטראט זולים ואמינים להתקנה בכל אקווריום

כל מי שהיה לו או שיש לו כיום אקווריום של מים מלוחים או מים מתוקים וקצת מבין את התהליכים הביולוגיים המתרחשים באקווריום יסכים כי רמת ניטראט גבוהה היא אחת הבעיות ארוכות הטווח הנפוצות ביותר שהוא צריך להתמודד עימן.
במערכת רגילה מבחינת רמות ציוד הניטראט אינו מתפרק אלא מצטבר באופן טבעי. נתון זה אינו קטלני לדגים מאחר והם מסוגלים לחיות עם רמות גבוהות מאוד מבלי לפתח סימני מצוקה. הבעיה האמיתית מתחלקת לשניים: גידול מופרז ובלתי נשלט של ירוקת על כל שטח פנים ומצוקה שהאלמוגים יכולים להיכנס אליה כתוצאה מהמצב.

הסיבה שרמות ניטראט גבוהות מעודדות היווצרות ירוקת באקווריום

אחד המדדים המשמעותיים ביותר לניקיונו של אקווריום הוא צלילות המים וניקיון פני השטח בו – הדקורציה. ככל שרמות הניטראט גבוהות יותר באקווריום, כן תיווצר יותר ירוקת בהתאם לכמויות התאורה הקיימותמהסיבה הפשוטה שאלו התנאים המעודדים גדילה טבעית של צמחים. באקווריומי ריף הבעיה משמעותית יותר מאחר ולא ניתן לעשות שימוש קבוע בנחושת והאצות והירוקת משתוללות. הירוקת היא למעשה מושבה של אצה חד תאית – בעל חיים פרמיטיבי מאוד המשגשג בסביבה אורגנית של ניטראט ותאורה. מבחינתינו נראה הדבר כמו כתם חום או ירקרק שהוא לא רצוי בעליל. זו הסיבה שבגללה הירוקת תתפתח באופן מוגבר באקווריומי ריף – בגלל תנאי מחייה מצויינים לצמחים.

דרכים להימנע ככל שניתן מהיווצרות ניטראט באקווריום

ישנן כמה שיטות להשיג את הפחתה בכמות הניטראט המיוצרת באופן טובעי באקווריום וכולן מתייחסות לפסולת אורגנית ולשאריות מזון. עד לפני כמה שנים לפני הצגת הפיתוחים האחרונים בתחום, הדעה הרווחת בנוגע להימנעות מעלייה של רמות הניטראט באקווריום היתה הפחתה משמעותית בכמויות האוכל. ההיגיון אומר כי ככל שנאכיל פחות הדגים יפרישו פחות. למרות שזה נשמע קצת מעוות, זה למעשה די מדוייק וללא תוצאות לוואי שליליות מהסיבה הפשוטה: דגים וזוחלים הם יצורים בעלי דם קר המושפעים מטמפרטורת הסביבה מכמה בחינות, אחד המאפיינים של התכונה הזאת היא האפשרות לחיות על כמות קלוריות מאוד נמוכה ללא תופעות לוואי שליליות פרט להאטה מסויימת בקצב חילום החומרים בגוף .דוגמא מצויינת היא תנין הנילוס שמסוגל לחיות ללא ארוחה אחת עד שנה במקרים של בצורת למשל. אז ניתן להפחית בכמויות האוכל ללא חשש.
הדרך השניה היא למעשה התקנה של פורק חלבונים איכותי ויעיל במערכת – רוב החומר האורגני שנאגר בכוסית האיסוף יכול להפוך לניטראט עם הזמן. לכן, ככל שהפורק יהיה טוב יותר, כך רמות הניטראט הנמדדות תהיינה נמוכות יותר.

איך נפטרים מירוקת באקווריום – כמה סוגי של ריאקטור ניטראט ופוספאט

ישנם דרכים רבות לעשות זאת, אנו נתייחס לפתרונות הנפוצים ביותר. ניתן לחלק את השיטות להורדת ניטראט לכמה קטגוריות: סופחי ניטראט, החלפות מים, מסנני אצות (רפיוג'ים) ומסנני ניטראט. כאן ניגע בכל אחת מהשיטות בקצרה.
סופחי ניטראט הם חומרי סינון מתכלים, לרוב מסופקים עם גרב עדינה בתוכה נמצאת המדיה. את הסופחים יש להניח במקום שבו קיימת זרימה חזקה של מים כמו בנקודות נבחרות בסאמפ. שיטה שו יקרה יחסית ולא כל כך יעילה לטוח ארוך.
החלפות מים היא הדרך הפשוטה ביותר אבל האפקט מאוד קצר טווח. אם הוחלפו 15% מכמות המים באקווריום, רמת הניטראט ירדה באחוז זהה. הבעיה היא שהרוב האקווריומים רמות הניטראט עוברות את ה-300 PPM וכל רמת מעל 15 PPM תפתח כמויות מסויימות של ירוקת. מאחר ויש גבול לכמות המים שניתן להחליף באקווריום בכל החלפה, ריענון חלקי של מים לא יפתור את הבעיה לגמרי.
מסנני אצות (רפיוג'ים) הם שיטה יעילה מאוד להורדת ניטראט מאחר וזוהי הדרך בה נצרכות רמות הניטראט בטבע. הבעיה היא שמסנן אצות טוב יהיה בנפח של כחמישית מהאקווריום ולא לכל אקווריומיסט יש את המקום הזה ליד המיכל הראשי.
ולבסוף, מסנן הניטראט שממנו יש כמה סוגים אך אנו ניגע בשלושת הסוגים הנפוצים ביותר: מסנן הסולפור, שיטת הוודקה ומסנן הביו-פלטס.
עיקרון הפעולה של מסנן הסולפור הוא העברת מים חסרי חמצן דרך כמות של מדיה סולפור בזרם איטי מאוד – טיפטוף חלש של כ-100 טיפות בדקה. המים חסרי החמצן עוברים דרך המדיה ולמעשה יוצרים מושבה של בקטריה אן-אירובית הניזונה מניטראט. הסבר נרחב יותר על מסנן ניטראט הפועל בצורה זו ניתן למצוא כאן
הדרך השנייה היא "שיטת הוודקה" או שימוש בחומר אלכוהולי פחמני כמו אתנול בריכוז של 95% בכדי להזין את הבקטריה שבמסנן. הפילטר עצמו נקרא גם ביו-דניטראטור ובעבר נמכר על ידי סרה ככלי להורדת ניטראט. עיקרון הפעולה די פשוט: זרימה נמוכה מאוד של מים דרך מצע בקטריאלי עם עדיפות לסביבה חשוכה על מנת למנוע היווצרות של אצות שמייצרות חמצן. ברגע שמגיעים לנתונים הללו, מתחילים להזין את הפילטר בחומר האלכוהולי הפחמני. הפועל היוצא מכך הוא מפעל קטן לפירוק ניטראט. החיסרון של השיטה הוא שקיימת חובה להכניס כמות מדודה של מזון בכל יום והדרך הטובה ביותר תהיה על ידי משאבת מינון.
ניתן למצוא כאן מאמר בנושא (קישור חיצוני למאמר באנגלית).
שתי השיטות הללו עובדות בצורה די זהה: זרימת מים איטית מאוד דרך סביבה חסרת חמצן המכילה מצע לבקטריה להיפפתח בה. באפשרות הראשונה הסולפור עצמו מהוה את המצע וכם את המזון של הבקטריה ובשיטה השנייה יש צורך בהאכלה מבוקרת. שתי השיטות עובדות אך הראשונה נוחה יותר: הפעל ושכח.
ריאקטור הניטראט האחרון שנתייחס אליו עובד בשיטת הביו-פלטס ונחשב לשיטה החדשה ביותר כיום.
עיקרון העבודה מאוד מעניין ונראה כמו קסם ביולוגי לעיתים, הריאקטור חייב ליבוד בשיטת המצע המרחף והמדיה חייבת להיות ביו-פלטס. בהינתן התנאים שהוזכרו לעיל ולאחר תקופת התבגרות מסויימת מכו בכל פילטר ביולוגי, גרגירי המדיה הם למעשה מזון לגידול מקטריה מסוג מיוחד. הבקטריה נקשרת למולקולות של פוספאט וניטראט והופכת לחומר מזין עבור אלמוגים וספוגים. תודות למימדים הגדולים יחסית של הבקטריה, היא מוקצפת בקלות והופכת למסה כהה וסמיכה בפורק החלבונים. חשוב לציין כי ללא פורק חלבונים איכותי הריאקטור לא יפעל כהלכה, בנוסף, המצע חייב לרחף בעדינות בתוך הריאקטור. היתרון הגדול ביותר של שיטת העבודה הזאת טמון בעובדה שאין צורך בבקטריה אן-אירובית על מנת להוריד ניאראט ופוספאט.