מיתוסים ועובדות בנושא אקווריום מים מלוחים מקצועי
במשך עשרות שנים, בעלות על אקווריום מים מלוחים מוצלח היה בגדר נס, או דבר שסיכויי ההצלחה שלו נמוכים בשביל רובם של חובבי האקווריום. בעשרים השנים האחרונות, התגליות המדעיות, פריצות הדרך והפיתוחים בנושא הביאו את מדע אקווריום המים המלוחים למקום בו כל תהליך ההתבגרות וחיי באקווריום בהמשך ידועים לנו עוד לפני שהתחלנו.
כיום, כשאומרים שלאקווריומיסט מסויים יש מיכל מקצועי הבדיקה היחידה האמיתית היא מבחן המעשה – איך נראים בעלי החיים ומה גילם ומשך חייהם בשבי.
למרות הידע הרב והמדוייק, נשארו בענף מיתוסים רבים ולא נדיר למצוא חובב מים מלוחים שייתפס בעקשנות לכמה עובדות שלמרות שהן נכונות לדעתו חסרות כל ביסוס מדעי בפועל.
מוצגים לפניכם כמה מהמיתוסים הפופולריים בקרב חלק מחובבי הדגים והאלמוגים, גם כאלו שיתיימרו להיות מקצועיים ומביני עיניין – חלקם מדוייקים וחלקם עלולים להטעות.
דרושים לפחות שישה שבועות כדי לעשות סייקל מלא לאקווריום מים מלוחים
מיתוס:
לוקח לבקטריה ביולוגית לפחות שישה שבועות להתפתח באקווריום לפני שניתן להתחיל לאכלס בבעלי חיים.
עובדה:
השיטה המקורית והפשוטה ביותר להגיע לבגרות ביולוגית של אקווריום או לסייקל כמו שמכנים את התהליך בענף היא להכניס אליו כמה דגים פשוטים ואז לחכות שישה שבועות. בזמן זה, שני סוגי הבקטריה הביולוגית ניטרובקטר וניטרוסומה יתפתחו באקווריום בזכות כמויות החמצן שבמים והפרשות הדגים שהן למעשה המזון שלהן.
כיום ישנן שיטות לסיים סייקל מלא בכמה ימים בלבד:
שימוש בחול חי: רק אם הוא בתוקף ואוחסן באופן תקין במשך שהותו אצל היבואן.
שימוש בסלעים חיים: רק אם הם נקנים בטווח של כמה ימים מהיום שהם הגיעו ליבואן ונראים עשירים מאוד מבחינה אורגנית.
שימוש במאיצים ביולוגיים: ישנם חומרים שונים בשוק המסייעים להתבגרות של האקווריום המיוצרים על ידי חברות האגן, סרה, טטרה ועוד. הכלל היחידי הוא לבדוק את התוקף ולוודא שהמוצר מתאים לאקווריום מים מלוחים.
כל פורק חלבונים יעשה את העבודה כל עוד הוא גדול מספיק
מיתוס:
לא משנה באיזה סוג של פורק חלבונים אתם משתמשים, אם הוא בגודל המתאים הוא יוכל לתמוך בכל אקווריום.
עובדה:
ישנם סוגים שונים של פורקי חלבונים והם מאוד נבדלים זה מזה באיכותם ולכן במחירם. טרם המציאו פורק חלבונים איכותי שיעלה רק כמה מאות שקלים ועדין יתמוך בצורה טובה באקווריום שנפח של 1,000 ליטרים.
ישנן דרכי פעולה שונות לפורקי חלבונים שונים, אופן הפעולה הנפוץ הוא משאבה חזקה ואיכותית שפתח שאיבת האוויר שלה ממוקם לפני כניסת המים. האימפלור של המשאבה הוא אימפלור סיכות, בצורה זו מתקבלת הקצפה חזקה במיוחד.
כמו בכל רכישה משמעותית, מומלץ להיוועץ במומחה אמיתי לנושא כדי להימנע מקניה לא טובה.
החלפות מים הן הדרך היחידה להוריד ניטראט באקווריום מים מלוחים
מיתוס:
החלפות מים סדירות ותכופות הן הדרך היחידה להוריד ניטראט באקווריום מים מלוחים מאחר וניטראט הוא השלב האחרון בתהליך הפירוק האורגני.
עובדה:
למרות שהחלפות מים יסייעו להורדת ניטראט, הסיבה שהן עוזרות היא בגלל שכל החלפת מים היא למעשה דילול של הרעלנים באקווריום. ריענון מים של 20% יוריד בדיוק 20% מכמות הניטראט. כיום ישנן שיטות רבות להורדת ניטראט באופן די פשוט כמו שימוש במסנן ביו-פלטס או ברפיוג'ים. אלו שיטות שאינן דורשות התעסקות מיותרת מצידו של האקווריומיסט.
נתחנים רגישים באופן מיוחד לניטריט ולניטראט
מיתוס:
דגים ממשפחת הנתחנים רגישים במיוחד לרעלנים ניטריט וניטראט במי האקווריום וגם הכמות הקטנה ביותר עלולה להזיק להם.
עובדה:
ניטראט אינו מזיק לחולייתנים כמו דגים, בטח לא בכמויות נמוכות.
עם זאת, דגים ממשפחת הנתחנים מגיבים מיד לשינויים ברמות הניטריט באקווריום לכן הם רגישים יותר לכמויות נמוכות במיוחד של ניטריט במי האקווריום. חשוב לציין כי רמות ניטריט גם אם הן נמוכות יזיקו לכל דג לאורך זמן, אך נתחנים יגיבו בצורה קשה יותר לכמויות קטנות יותר.
אסור להשתמש בביו-בולס באקווריום מאחר והם מפעלים לייצור ניטראט
מיתוס:
היום כבר לא משתמשים בביובולס באקווריום בגלל שהם מייצרים ניטראט בכמויות גדולות – דבר שיגרות לתמותת אלמוגים ולהיווצרות ירוקת באקווריום.
עובדה:
אם מתחזקים את הביובולס באקווריום הם נהדרים להורדת ניטריט ואמוניה במים. הסיבה שביו-בולס יכולים להיות בעיה היא שבהעדר תחזוקה הם אוגרים בתוכם פסולת אורגנית שמתפרקת בסופו של דבר לניטראט. בגלל המבנה המסועף שלהם הם יכולים להיות מלכודת לכלוך.
תחזוקה טובה של ביו-בולס תהיה הוצאתם אחת לחודשיים בערך ושטיפתם במי אקווריום – לא לשטוף במי ברז כי אז הבקטריה החיובית תמות.
בועות קטנות באקווריום גורמות לעין של דג להתנפח
מיתוס:
מיקרו בועות באקווריום כתוצאה משאיבת אוויר מצינור או ממי הפליטה של פורק החלבונים גורמות לעיניים של דגים להתנפח.
עובדה:
עין נפוחה או POP EYE נגרמת כתוצאה מזיהום משני – סיבוך של איזו מחלה אחרת.
סיבות נוספות הן הרעלת אמוניה במקרים של רמות גבוהות באקווריום או מכה שהדג קיבל במקום.
ניתן לבטל בועיות באקווריום על ידי מלכודת בועות ואיטום יסודי של הצנרת שבין המשאבה לאקווריום עצמו.