מסנן ניטראט מבוסס על סולפור לשימוש באקווריום

מבין שלוש השיטות העיקריות להורדת ניטראט באקווריום בנפח של עד 5,000 ליטרים, השיטה הנפוצה ביותר של של הורדת ניטראט על ידי מסנן סולפור המבוסס על כדורי מדיה קטנים בגודל של 3-4 מ"מ. על פי דרך פעולה זו, מים שאינם מכילים חמצן עוברים דרך מדיית גופרית אשר משמשת כמצע לבקטריה אן-אירובית שבתורה ניזונה מהניטראט שבמים.
שיטה זו יעילה במיוחד ורבים מעדיפים אותה על פני אחרות מהסיבה שלאחר ההפעלה הראשונית, כמעט ואין צורך לתחזק את המסנן החדש בגלל שלמעשה אסור לפתוח אותו ולחשוף אותו לחמצן שבאוויר. אחד החסרונות הבולטים של מסנן זה הוא תקופת ההתבגרות הביולוגית שחולפת מרגע הפעלתו ועד למועד המיוחל בו הוא מתחיל להוריד ניטראט באקווריום באופן פעיל ומדיד. בניגוד לצורות אחרות של פילטרים, יחידה זו יכולה לעבוד במים מלוחים וגם במים מתוקים ואינה מוגבלת רק לאחת הסביבות.

ההבדל בין מסנן מבוסס סולפור ובין שאר סוגי הפילטרים להורדת ניטראט

על מנת שנוכל להוריד את ערכי הניטראט במי האקווריום שלנו, עלינו לעבור שלב אחד אחרי סיום המחזור החנקתי שהוא צריכת הרכיב האחרון הנוצר בשרשרת. ההתחלה היא בהפרשות הדגים, רקב של צמחים ועודפי מזון – חומרים אלו מתפרקים לאמוניה על ידי בקטריה אחת, רעלן נוסף הנקרא ניטריט מהווה את המזון של בקטריה שניה ואילו השלב האחרון שהוא ניטראט אינו מתפרק על ידי בקטריה אירובית ורק מצטבר במיכל.
קיימות דרכים רבות להורדת ניטראט באקווריום, אנו נתייחס לבולטות שבהן ונתמקד בהבדלים התפקודיים בין השיטות.
שרשרת החנקות מסתיימת בניטראט ואותו עלינו לפרק במים. הרעלן הזה למעשה משמש למזון לצמחים המהווים את הבסיס למסנן אצות רפיוג'ים אשר צמחים גדלים בתוכו ולכן הוא מפרק את הרעלן מצד אחד אך חייב להוות לפחות חמישית מנפח מיכל התצוגה מצד שני.
שיטת נוספת היא שימוש בריאקטור ביו פלסט שמסוגל להוריד ניטראט ופוספאט בתנאי שיש פורק חלבונים יעיל במערכת. דרך עבודה זו די טובה אך לעיתים עשוייה להיות בעייתית באקווריום וותיקים בגלל הגברת הלכלוך המכאני ופעילות פורק החלבונים. תוצאות הלוואי אינן מזיקות ולא קבועות אך חלקם מהחובבים מעדיפים להימנע מכך.
בסופו של דבר הגענו למוצר המבוסס זרימת מים חלשה דרך מדיה סולפור בתור ריאקטור מסויים הממוקם לרוב בתוך הסאמפ. היתרון הגדול ביותר של פריט זה הינה היציבות ארוכת הזמן המתקבלת כתוצאה משימוש נכון בו. לאחר שלב ההתבגרות הביולוגית למעשה אין תחזוקה שוטפת ביחידה והיא יכולה לעבוד רצוף למעלה משנה.

אופן הפעולה של מסנן סולפור להורדת ניטראט

המדיה בה עושים שימוש בריאקטור היא סולפור המתורגם בעברית כגופרית. חומר זה הוא למעשה מזון ומצע גידול של בקטריה אן-אירובית שבתנאים רגילים אינה יכולה להתפתח במי האקווריום מאחר והם עשירים בחמצן. על מנת להתניע את התהליך עלינו ליצור סביבה חסרת חמצן לחלוטין ואת זה ניתן להשיג בכמה דרכים – אנחנו נדבר על אחת והיא זרימה איטית. אם נזרים מים ממיכל התצוגה לתוך הריאקטור, שני הסנטמיטרים הראשונים יעשו עבורינו שינוי בהרכב המים והוא צריכת החמצן בהם. תודות לזרימה האיטית, אין תחלופה גבוהה של חמצן והוא ייצרך על ידי בקטריה אירובית שתמוקם בחלק הראשון של הריאקטור. לאחר מכן, המים העוברים הם מחוסרי חמצן אבל עדין עשירים בניטראט ולכן מהווים את הסביבה האופטמאלית להתפתחותה של בקטריה אן-אירובית. ככל שתהיה לנו כמות גדולה יותר של מדית סולפור, כך המושבה של הבקוריה האן-אירובית תהיה גדולה יותר ותוכל לתמוך בנפח מים גדול יותר.
חשוב לדעת: אם נחשוף את המדיה לחמצן שבאוויר או זה שבתוך האקווריום עצמו, סביר מאוד להניח שנהרוג את מושבת הבקטריה שכל כך הרבה זמן המתנו להקמתה. לכן עדיף שלא להתעסק עם הריאקטור כלל.

הדרך הנכונה להתקין מסנן סולפור באקווריום

לפני שנסביר על הדרך הנכונה שיש לפעול על פיה בהתקנה, עלינו לוודא ששאר מערכות התמיכה פועלות כראוי ומטופלות כהלכה, פריטי ציוד רבים תלויים אחד בשני על מנת להגיע לתיפקוד מלא ויעיל כמו שהיצרן מבטיח שנקבל.
חשוב שהמים המגיעים למסנן הניטראט זורמים בזרם חלש של כ-100 טיפות בדקה. זה מסתכם בכשלושה עד ארבעה ליטרים לשעה לכל ליטר של מדיה המסוגל לתמוך בנפח מים של כ-900 ליטרים.
כפועל יוצא של מעבר מים דרך סולפור ולא משנה מה הספק הזרם, ערכי ההגבה (PH) ירדו באופן משמעותי. על מנת להימנע מצניחת PH באקווריום, יש להזרים אם המים היוצאים מהריאקטור דרך מדיה שבאופן טבעי מעלה את ערכי ההגבה. חומר זה הוא אותו המילוי שאנו משתמשים בו כבסיס לקצליום ריאקטור הקרוי ארגונייט.
את יציאת המים מהמסנן יש לתכנן כך שנוכל לבדוק שיש דרכה זרימה במבט – גלוי לעין.

הרכבת מסנן סולפור משולב במדיה לצריכת חמצן ולהעלאת PH

מאחר והתקנה יעילה של מסנן סולפור כרוחה בכמה תנאים, נסביר כאן כיצד להשיג את המירב מפריט הציוד הזה.
כמו שהזכרנו למעלה, ישנם כמה תנאים שעלינו למלא כדי להגיע לנצילות מקסימלית של המסנן והם סביבה אן-אירובית, זרימה חלשה וייצוב ערכי ההגבה (PH) ביציאה חזרה לאקווריום.
בתמונה כאן ניתן לראות ממסנן ניטראט מבוסס סולפור תלת שלבי, ראשית, המים נכנסים לקולונה (עמודה) הראשונה שהיא השמאלית בתמונה, שם בזכות מדית הסינון הביולוגית (מטריקס במקרה הזה אך ניתן להשתמש בכל סוג מדיה טובה), נוצרת בקטריה אירובית הניזונה מאמוניה וניטריט וצורכת את כל החמצן שנכנס. לקראת סופה של הקולונה, המים כבר נטולי חמצן כמעט לחלוטין אך עדין עם אותה רמת ניטראט גבוהה. מצב זה מיטבי להתפתחות הבקטריה האן-אירובית. הקולונה השניה והאמצעית מכילה את מדיה הסולפור (במקרה זה אין צורך בכל הכמות אז הוספנו ספוג כחול גס) וכאן למעשה מתבצעת פעולת הורדת הניטראט הרצויה. השלב האחרון הוא החזרת ערכי ההגבה (PH) למים היוצאים מהמתקן מהקולונה האחרונה הימנית. יש לכך חשיבות גבוהה מאחר ובמקרה של רמות אלקליניטי (הכושר של המים לספוג חומצה ללא שינוי ברמת החומציות) רמת הPH עלולה לצנוח ולהפוך את מי האקווריום ללא ראויים למחייה של בעלי חיים – קולונה זו מלאה בארגונייט שהוא החומר שאנו עושים בו שימוש בקלציום ריאקטור. פרט לתכונותיו המינראליות שהן הפרשת קצליום זמין, החומר גם מעלה בצורה חזקה מאוד את ערכי ההגבה באקווריום ובכך מבטל את ההשפעה החומצית של המתקן.

פיתרון בעיות של סולפור ריאקטור

ישנן כמה בעיות קלות שיש לשים לב אליהן לאחר ההתקנה של ריאקטור מסוג זה ורובן קשורות בזרימה.
יש להימנע מכניסת ליכלוך מכאני למסנן עצמו מאחר ויהיה קשה מאוד להוציא אותו מרגע שהוא בפנים. בעיה נוספת שעלולה להיווצר היא הפסקת הזרימה דרך המסנן, הדרך הפשוטה ביותר לפיתרון בעיה זו היא למעשה מניעה – חיבור הזנת הריאקטור למשאבה הראשית, כך נקבל זרימה יציבה ואחידה.
אם ניתן, אנו ממליצים למקם את המסנן במקום חשוך על מנת למנוע היווצרות אצות בתוכו העלולות לשבש את זרימת המים. אם לא ניתן למצוא מקום מוצל, אפשר לנסות ולכסות את היחידה בחומר שאינו יהיה רעיל לאקווריום.